Work hard, Rest Harder
יש הרבה דרכים להיות עסוק אבל מעט דרכים להיות אפקטיבי. המפתח לאפקטיביות גבוהה הוא לא לעבוד שעות ארוכות אלא לעבוד חכם – לראות מעבר לדד-ליין הקרוב או המשבר הנקודתי גם את הטווח הארוך, לנהל סדרי עדיפויות ולמזער הסחות דעת. קאל ניופורט קרא לזה בספרו מ 2016 'עבודה עמוקה' – ריכוז מרבי במשימה שעל הפרק ללא הפרעות והסחות ומיצוי היכולת הקוגניטיבית עד הקצה. אלא שגם העובד האפקטיבי ביותר לא יכול להימצא במצב של קשב עמוק כל יום, כל היום. מחקר של חברת דסקטיים מצא שהדבר המבדיל בין העובדים הפרודוקטיביים ביותר לשאר היה באופן מפתיע – הפוגות והפסקות. העשירון האפקטיבי ביותר התאפיין במיקוד וקשב גבוהים יחד עם היכולת בלהרפות, לנוח ולאגור אנרגיה. על כל 112 דקות עבודה הם לקחו בממוצע 26 דקות הפסקה.
בהרצאה במוסד אקדמי גדול שיתפה אחת המנהלות שהעומס לא מאפשר לה לעצור, אפילו לא להפסקת צהריים. "אני כבר רגילה לחטוף כריך בין לבין". אמרתי לה שהיא אחראית לתקציב של מיליונים ומנהלת כמה עשרות אנשים. "אני די בטוח שאת יכולה לנהל סדר יום שכולל לפחות חצי שעה של הפסקת צהריים". היה לי ספק גדול שהיא לקחה את עצתי. האתגר של אותה מנהלת ומנהלים רבים אחרים הוא לא טכני אלא פער תפיסתי לגבי אחריות ניהולית והדרך לממש אותה. מנהלים בעלי דפוס עבודה כזה אופטימיים מדיי לגבי כמות המשימות בזמן נתון. בתכנון סדר היום, אם יש כזה, לא נלקחים בחשבון בלת"מים, הפסקות ומשברים. הרווחה האישית עלובה, מצטברת שחיקה, ניהול האנשים בהיבטי הדרכה חניכה, פיתוח ומשב חסר. קרוב לוודאי שגם הבריאות והחיים האישיים משלמים מחיר כבד. דפוס כזה משדר לסביבה 'מוטרדות עסוקה'. סוג של "אני עסוק בדברים קריטיים. אל תפריעו לי עם העניינים שלכם".
כמו שאמר פירסיג ב"זן ואומנות החזקת האופנוע" – בטיפוס על ההר חשוב לאזן בין קוצר רוח לקוצר נשימה.
פרטים על הרצאה/סדנה לניהול חכם ואפקטיביות מאוזנת –
https://skills.org.il/selfmng/
